פסק-דין בתיק ת"ק 002223/05

טענות התובעת :

לטענת התובעת, יהודית זמר-טוב, היא חתמה ביום 5.10.03 הסכם עם הנתבע 1, כרמל שאמה (להלן - שאמה), שהינו פעיל בנתבעת 2 - " הליכוד, תנועה לאומית ליברלית" (להלן - תנועת הליכוד), לפיו יועמד בית התובעת לרשות פעילים בליכוד, בתקופה שבין ה-5 עד ה-28 באוקטובר 2003, לקראת הבחירות לכנסת, שנערכו ב-2003 (להלן - ההסכם). לטענת התובעת, ביום 28.10.03, כאשר התפזרו כל הפעילים, ביקש שאמה מהתובעת את ההסכם, כדי לשלם לה לפיו, והיא נתנה לו את העותק היחיד שהיה לה. לטענתה, סוכם על שימוש בחדר אחד מדירתה; בפועל השתמשו הפעילים בכל הדירה, לרבות השירותים והמטבח. בנוסף, נגרמו לתובעת הוצאות רבות, בגין התאורה (חשמל), אוכל, מים, נקיון ועוד.

בתה של התובעת עבדה אף היא עבור תנועת הליכוד, בתור פקידה. לטענת התובעת, שילמו לבת 2,530 ש"ח עבור עבודתה ולאחר מכן נאמר לה שהסכום ששולם לבת כולל גם את השכר עבור השימוש בביתה. כאשר פנתה והלינה על כך, נאמר לה בשיחה טלפונית ששלחו לה 100 ש"ח נוספים. לדברי התובעת, על הנתבעים לשלם לה סך של 4,000 ש"ח, על פי ההסכם, ובנוסף תבעה כ-4,000 ש"ח נוספים בגין עגמת הנפש שנגרמה לה ושכר טרחת עו"ד. לכתב תביעתה לא צירפה התובעת כל מסמך או ראיה.

טענות הנתבע 1 :

הנתבע 1, כרמל שאמה, הגיש כתב הגנתו רק במעמד הדיון. לטענתו, התביעה כולה שקרית ובפתח כתב הגנתו הציע שהוא והתובעת יבדקו במכונת אמת, ואם תמצא התובעת דוברת אמת - ישלם לה פי שלושה מסך תביעתה. לדבריו, לא נחתם מעולם הסכם כלשהוא בינו לבין התובעת. הוא גם לא התחייב כלפי התובעת בעל פה לשלם לה דבר. לטענתו, התובעת הציעה את ביתה כמטה שכונתי בהתנדבות וללא תמורה, כמו מאות פעולות התנדבות שנעשו על ידי אחרים, לרבות על ידי בנה של התובעת ובעלה לשעבר. המטה בבית התובעת היה פעיל משעות אחה"צ בלבד ולמעט חוג בית אחד, שהתקיים בחצר הבית, הפעילות כללה פעילות טלפנים בלבד. לטענת שאמה, לאחר הבחירות, "בשל התחשבות במצבה של התובעת, באכזבה מתוצאות הבחירות ולפני כל דרישה מצידה", החליט שאמה לשלם לה 2,000 ש"ח, הוא הסכום ששולם לשאר המטות שנשכרו ברחבי העיר רמת גן. לפיכך הוסף סכום זה לסכום ששולם לבתה של התובעת, שעבדה כטלפנית עבור תנועת הליכוד באותם ימים, במסגרת המחאה שנמסרה לתובעת על ידי אדם אחר. הוסבר לתובעת, טוען שאמה, שחלקה בהמחאה הוא 2,000 ש"ח והיא קיבלה זאת ללא כל טענה שהיא, מלבד תלונה על צריכת 5 כדי מי עדן על ידי הפעילים. לאחר מספר ימים, החלה התובעת להתלונן כי בתה פדתה את ההמחאה ולא העבירה לה כל תמורה ובהמשך, טוען שאמה, רקחה התובעת מעשיה, ביחד עם בתה, לפיה 3,500 ש"ח הם שכר הבת בלבד וצריך לדאוג ל"משהו" לתובעת. טוען שאמה, שממצב זה החלה התובעת לגלגל מסע הכפשות נגדו, וגם את התביעה דנן, והוא אינו מוכן להכנע לסחטנותה או לשלוח מסר, כי הסחטנות משתלמת, ולכן אינו מוכן לשלם לה דבר.

טענות הנתבעת 2 :

הנתבעת 2, תנועת הליכוד, טענה כי הינה מפלגה, הרשומה לפי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק המפלגות), והיא מחויבת לפעול על פיו. היא מחוייבת מכח הדין לנהל את כל פעילותה הכספית בדרכים הקבועות בחוק ובהנחיות מבקר המדינה. דרכי ההתקשרות של המפלגה מחייבות כריתת הסכם בכתב וביצוע הזמנה לביצוע תשלום, הנושאת אישור תקציבי מוקדם, וחתימת בעלי תפקידים שהורשו לכך על ידי תנועת הליכוד. חוק מימון מפלגות, תשל"ג-1973 קובע כי יהיה תוקף להתחייבות ממונית של סיעה או רשימת מועמדים רק אם ניתנה בידי מי שקבעה הסיעה ופרסמה את שמותיהם.

לטענת הנתבעת 2, תנועת הליכוד, נחתם הסכם בינה לבין התובעת לפיו יועמד ביתה של התובעת לרשות פעילי הליכוד ליום ה-28.10.03 ותמורת זאת תקבל התובעת תשלום בסך 100 ש"ח ברוטו. ההסכם וההזמנה לביצוע תשלום צורפו כנספחים לכתב ההגנה. זולת הסכם זה, אין כל התחייבות של תנועת הליכוד כלפי התובעת. אם היתה התחייבות של מאן דהוא אחר כלפי התובעת, מעבר להתחייבות הנ"ל, תנועת הליכוד אינה יודעת על כך, וחייב בה - אם בכלל - מי שנתנה. אותו אחר לא רשאי היה לחייב את תנועת הליכוד, כך שגם אם התחייב לשלם לתובעת - התחייבות זו אינה מחייבת את תנועת הליכוד.

לטענת תנועת הליכוד, התשלום בסך 100 ש"ח עליו סוכם, אכן שולם לתובעת בהמחאה. מעבר לכך, שולם לבת התובעת סך של 3,500 ש"ח ברוטו בגין עבודתה כפעילה בשירות תנועת הליכוד (שהם 2,625 ש"ח נטו), וזאת ללא קשר לתובעת.

לפיכך, טוענת תנועת הליכוד, לא הפרה כל הסכם עם התובעת ודין התביעה כנגדה להדחות.

הדיון :

ביום 12.7.05 התקיים דיון בפני. לאחר דיון, שקדמו לו חילופי דברים ממושכים בין הצדדים מחוץ לכתלי האולם, הסכימו הצדדים כי דין התביעה כנגד תנועת הליכוד להדחות, וכי התביעה בין התובעת לשאמה, תוכרע על פי בדיקת פוליגרף שתעשה לשניהם. הוסכם שהשאלות שתבדקנה הן שתיים: האם שאמה התחייב כלפי התובעת, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, לשלם לה 4,000 ש"ח והאם ביקש ממנה ביום הבחירות להחזיר לו את החוזה שנחתם.

הוסכם, שאם תמצא התובעת דוברת אמת לגבי השאלה הראשונה, תתקבל התביעה במלואה והנתבע ישלם לתובעת 4,000 ש"ח וכן 500 ש"ח בגין הוצאות משפט, וישא בעלות שתי בדיקות הפוליגרף. אם ימצא הנתבע דובר אמת לגבי השאלה הראשונה, תדחה התביעה והתובעת תשלם לנתבע 1 הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ותישא בעלות שתי בדיקות הפוליגרף.

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה.

הכרעה :

ביום 5.8.05 הגיש מומחה הפוליגרף את ממצאי הבדיקה לבית המשפט.

בבדיקה השיבה התובעת בחיוב לשאלות שנשאלה (כלומר, השיבה כי אכן סוכם עם שאמה שישלם לה 4,000-5,000 ש"ח עבור ה"שכירות" של ביתה בתקופת הבחירות, וכי אכן לקח ממנה ביום הבחירות את ההסכם).